ברטנורא על משנה בכורות ו׳:י׳

10 יַבֶּלֶת. פורו"ש בְּלַעַ"ז. וַאֲפִלּוּ הִיא בַּלֹּבֶן שֶׁבָּעַיִן, וְיֵשׁ בָּהּ שֵׂעָר, הֲרֵי זֶה מוּם:

11 וְשֶׁנִּפְגַּם עֶצֶם יָדוֹ. שֶׁנִּכָּר הַמּוּם. וּלְעֵיל אַיְרֵי בְשֶׁנִּשְׁבַּר:

12 וְשֶׁנִּפְסַק עַצְמוֹ שֶׁבְּפִיו. שֶׁהַשִּׁנַּיִם קְבוּעוֹת בּוֹ. וּלְמַעְלָה מִן הַחוּטִין קָא מַיְרֵי. דְּאִי חוּטִין גּוּפַיְהוּ, דְּהַיְנוּ הַשִּׁנַּיִם עַצְמָן שֶׁבְּאֶמְצַע הַפֶּה, הָא תְנַן לְעֵיל דַּאֲפִלּוּ נִפְגְּמוּ אוֹ נִגְמְמוּ הָוֵי מוּם:

13 עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה. כְּשֶׁל עֵגֶל:

14 וְאַחַת קְטַנָּה. כְּשֶׁל אַוָּז:

15 בְּמַרְאֶה. שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁזּוֹ גְדוֹלָה מִזּוֹ:

16 אֲבָל לֹא בְמִדָּה. שֶׁאִם אֵינוֹ נִכָּר אֶלָּא בְמִדָּה, אֵינוֹ מוּם:

17 וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. לְרַבִּי יְהוּדָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: